נכתב ע"י עתליה כנעני, פסיכולוגית קלינית בכירה ,מטפלת משפחתית וזוגית
המאמר נכתב בתקופה של גל פיטורין גדול בצבא. אנשי קבע, שעד אותו זמן אופיין מצבם התעסוקתי ביציבות רבה, מצאו עצמם במצב חדש , אותו אכנה כאן, מצב של "אי בטחון תעסוקתי".
פתיחה: אי בטחון תעסוקתי - מצב של חוסר וודאות ביחס לעתידנו כמועסקים.
מצב של אי בטחון תעסוקתי נוצר כתוצאה מתהליך בארגון, של נסיגה מיחסי עובד מעביד כשהם יקרים מדיי ומעבר להעסקת עובדים רק כשנזקקים להם. תהליכים כאלה מתרחשים בארץ ובעולם
כאן אנסה להבין מה משמעותו של מצב של אי בטחון תעסוקתי עבור העובדים ומה הם התהליכים הזוגיים ומשפחתיים שנגזרים ממנו.
המשמעות - עובדים – גברים ונשים בעלי משפחות שביססו את זהותם כמפרנסים, התחייבו כלכלית וכספית נעשים חסרי בטחון לגבי היותם בעלי הכנסה יציבה בעתיד הקרוב או הרחוק יותר.
ספרות העוסקת באי בטחון תעסוקתי – מצביעה על רמות מתח אישי גבוהות מאוד הנוצרות במצב כזה. המתח גורם לצורך למציאת חן בעיני המעסיקים – לדוגמא – דרך הארכת יום העבודה, הגברת תפוקות, לקיחת נטל נוסף וכדומה. אין ספק שבמאזן בין עבודה למשפחה – יש השפעה לכך על המערכת המשפחתית והזוגית.
מתוך ניסיוננו כמטפלים זוגיים בתוך ארגון, ברור לנו הקשר הישיר בין המשפחה לעבודה , בהיות האיש העובד מחויב לשתי מסגרות טוטאליות, תובעניות ומחייבות. התהליכים במסגרת אחת בהכרח משפיעים על השנייה ולעיתים ההשפעה היא מעגלית, עבודה – משפחה – עבודה , ואנחנו שמנסים כל השנים לחזק את הקשר הזוגי / משפחתי כמסייע לאדם העובד – מבינים שתהליכים של החלשה משפיעים הדדית בשני תחומים אלה ,ועלולים להכניס את האיש העובד ל"סחרור".
מכיוון שתהליכים אלה הם הכרח בחברה הישראלית ובעבודה – חשוב למטפלים ולחוקרים של האדם והמשפחה להבין את עומק ההשפעות של התהליכים החברתיים כלכליים – על קשרים הזוגיים והמשפחתיים, וכאן אנסה להביא הבנות אלה כפי שהן משתקפות במחקר ובקליניקה.
אנו רואים את עיקר ההשפעה של המצב על הפרט משפחתו דרך 2 מדדים עיקריים:
1. הקשר בין עבודה וזהות.
2. העלאת חרדות כלכליות קיימות.
אי בטחון תעסוקתי- הוא לא רק איום על יכולת השתכרות, אלא איום על אחד מבסיסי הזהות החשובים של האדם. ביטויים כמו " העבודה היא חיינו" או " אין עבודה המביישת את בעליה" ביטויים הקושרים עבודה עם גאווה, עם נוכחות חברתית וציבורית ועם מימוש עצמי. לעבודה כבסיס זהותי יש השלכה על 4 בסיסי זהות משניים -
1. זהות גברית / נשית – קשור גם לזהות כבני זוג -כמה עובדות חשובות -
א. יותר ויותר נשים פעילות בשוק העבודה ומהוות מפרנסות משניות או ראשיות בשנים האחרונות – תעסוקת האישה הפכה מקור לגאווה נשית, לתחושת כח, ולהערכה כבת זוג טובה יותר.
ב. גבריות ואטרקטיביות של גברים – קשורה להכנסה גבוהה שלהם. בנות זוג יבטאו קונפליקט גבוה יותר סביב התקשרות לבני זוג עם הכנסה נמוכה.
לפיכך, ניתן לומר שהצלחה תעסוקתית הן של גברים והן של נשים, הנה סימן נורמטיבי של
הצלחה אישית, והצלחתם של בני הזוג, גם היא מקור גאווה אישי וזוגי.
ג. במשפחות מסורתיות בהן הגבר נחשב כמפרנס וזהותו נשאבת בעיקר מיכולתו זו – למשבר תעסוקתי תהיה השפעה מערערת חזקה יותר. הן ברמה האישית והן ברמה הזוגית משפחתית לעומת משפחות עם תפיסה שוויונית.
2. זהות כהורים – קשורה לכך גאווה תעסוקתית של ההורים בהיותם מודלים לחיקוי לילדיהם וכן ליכולתם לספק לילדים את שיגיונות הצרכנות הצעירה, ושמירה על דימוי ה"הורה הטוב".
3. זהות כצרכני פנאי - כאן באים לידי ביטוי שני מדדים – זמן פנוי ומימון פעילויות פנאי – מלונות חו"ל וכדומה, ביטוי לסטאטוס.
מכיוון שכך תחושת אי בטחון תעסוקתי היא בעלת פוטנציאל הרסני לגבי העובד – כיוון שפוגעת בבסיס זהות רחב שלו ושל משפחתו.
אי בטחון תעסוקתי – עלפי המחקרים עלול לפגוע ברווחתם הפסיכולוגית של העובדים וזאת במיוחד כיוון שהוא מאופיין בחוסר ודאות ובאמביולנציה. שני אלה הם גורמים מעכבים ומפריעים לתהליך ההתמודדות עם המתח הרב שנוצא בתוך התהליך.
העובדים במצב זה – לא יודעים עם מה להתמודד מכיוון שאינם יודעים למה לצפות. העדר שליטה על התהליכים בארגון משאיר את העובדים חסרי אונים בהתמודדותם האישית. בנוסף הקונפליקט של FIGHT – FLIGHT מיצג מצד אחד את הרצון לברוח מהמקום הלא בטוח והמאים למקום בטוח יותר ומצד שני צורך להלחם על מה שיש לי, על המוכר גם כשהמוכר נראה לעיתים כלא מספק ולעיתים כפוגע ומשפיל. אנחנו עדים למלחמות של אנשים שדחקו הצידה שאיפות לקידום ולהתפתחות, שחווים קושי ביחסיהם עם מפקדם, שחווים השפלה בעצם מילוי תפקידם ובכ"ז בשעה של איום בפיטורין הם נלחמים על מקומם, כיוון שהחשש מאובדן מקום עבודה על המשתמע ממנו הן המישור האישי הזהותי והן במישור הכלכלי והמשפחתי הוא קשה כנראה יותר ממצב של עבודה גם בתנאים קשים.
במעבר מהתמודדות אישית למישור הזוגי/משפחתי-
מדובר ב-2 תהליכים – האחד – גלישת מתח – SPILLOVER זה המתח המועבר מהחיים בעבודה למשפחה ולזוגיות ועליו ארחיב להלן.
התהליך השני – חציית מתח – CROSSOVER – מתח אישי של בן זוג אחד שמועבר אל בן הזוג השני או לילדים ומופנם על ידם.
התהליכים שקרו והשמועות של מה יכול לקרות, יוצרים תחושת סיכון שגורמת לאנשים להתעסק ללא הרף בתנאים של העזיבה, בתנאים בחוץ, מה אחרים מקבלים ומה הוא יקבל לעומתם, מה הסיכוי שלו להישאר ומה הסיכוי היחסי שלו להיות מפוטר וכו' וכו'. המתח בא לידי ביטוי הן אצל היחיד והן ברמת מקום התעסוקה – דרך שמועות, שמירת סודות, פרשנויות של תהליכים ומסרים.
אנשים מבטאים זאת: "אתה לא יודע מה לחשוב, למי להאמין, לא תמיד יש הגיון וסדר בדברים" או -דברים אחרים ששומעים: "מה הם רוצים – למוטט אותי" או "זרקו / העבירו אותי לתפקיד הזה כדי מחר לזרוק אותי החוצה" או "ניצלו אותי, הכושי עשה את שלו" או "למה אני, יש גרועים ממני".
.
גלישת המתח מהעבודה לבית – עלולה להתרחש ב-3 דרכים
1. זמן רב מוקדש לעבודה – ע"ח האנרגיה לחיים המשפחתיים.
2. המתח מהעבודה מטריד בבית פוגם בתפקוד כבן זוג וכאיש משפחה.
3. סגנונות התמודדות המתאימים למקום אחד ולא מתאימים למקום אחר. לדוגמא – אדם בעבודה מתמודד באמצעות מנגנוני הגנה של בידוד והכחשה, הרי ששימוש במנגנונים אלה בבית עלול ליצור תחושות ניכור וריחוק.
• במחקר באנגליה למשל מצאו קשר בין אי בטחון תעסוקתי לבריאות לקויה שבהכרח משפיעה על התפקוד בבית. אצלנו בקליניקה הינו עדים לעליה בתלונות סומטופורמיות. אנשים עם לחצים בחזה, כאבים במקומות שונים, תחושת עייפות, ירידה במצב הרוח שבד"כ ביטאו תגובות חרדה למצב. גם הרופאים היו עדים לעליה בפניה לשחרור דרך הועדה לפרישה על רקע רפואי כשהם רוצים לנצל מפלט לגיטימי זה.
• במחקר שנערך על זוגות נשואים נמצא שמצב של אי בטחון תעסוקתי קשור במתאם גבוה עם יכולת הקשב והריכוז שמבטא העובד בקשר הזוגי, עם התנהגויות דיכאוניות, ירידה באיכות החיים הזוגיים ובסיפוק המיני ועליה בתגובות תוקפניות. במחקר שנעשה בבר אילן ב- 1999 נמצא שהקבוצה הפגיעה ביותר במצב כזה הם זוגות כפולי הכנסה שהם הורים לילדים צעירים.
• באותו מחקר – נמצא שגברים שנמצאים במצב של אי בטחון תעסוקתי לא בהכרח ישתפו בכך את בנות זוגן. החרדה משיתוף בת הזוג נובעת מ-2 גורמים:
1. צורך להגן על בת הזוג ממצב חרדה שלא תוכל להתמודד איתו.
2. חשיפת חולשה שתערער את מקום הגבר בבית ובקשר.
• בקליניקה אנו נתקלים לעיתים קרובות, גם כאשר במקרה שהחלטת הפיטורין ברורה יש קושי לשתף את בת הזוג. שמירת עובדות אלה בסוד משאירות את העובד בודד, במצב קונפליקטואלי, מבויש ואשם ומחלישה את יכולת ההתמודדות שלו ושל המשפחה עם המשבר.
שמירת התהליך בסוד מגבירה את התהליכים הדיכאוניים.
באותו מחקר נמצא גם – ככל שיש אי בטחון תעסוקתי העובדים אומרים לעצמם שהבית והמשפחה חשובים מהעבודה כדי להגן על בסיס זהותם – ולהפחית חרדה זה לא עומד בניגוד להשקעת היתר בעבודה.
נמצא גם שאי בטחון תעסוקתי, שעות עבודה ארוכות ומתישות ,לא כאסטרטגיה לקידום אלא כדרך השרדותית - יוצרים בעיתיות בחיי המשפחה כפולת הקריירה.
הבעייתיות נובעת בעיקר מהקושי של הגברים לעמוד בעומס חיי הבית הנוצר בחיים מסוג זה.
מתוך כך יש נסיגה של הגברים מהמקום השוויוני הנהנה מדפוס משפחה בעל הכנסה כפולה למקום שמרני יותר השומר על מקומם המסורתי בהיררכיה הזוגית.
הגבר אומר –" אין לי כוח, אני לא יכול לעזור", הוא מביע אי שביעות רצון מחלוקת התפקידים השוויונית וכתוצאה מכך יש עליה בתחושת המעמסה על בת הזוג העובדת גם היא.
בת הזוג במצב זה מתקשה ליצור מסגרת תומכת לבן זוגה ,העייף ממאבקו היומיומי באי הוודאות, ולפיכך איכות חיי הזוגיות והמשפחה יורדת – זהו מודל מעגלי לקושי בהתמודדות שמחזק את עצמו
התמודדות האדם והמשפחה עם מצב של חוסר בטחון תעסוקתי
אם קודם התייחסתי להשפעות של חוסר ביטחון תעסוקתי על המשפחה דרך המשתנה של פגיעה בזהות על כל נגזרותיה, הרי שבחלק זה נתבונן גם במימד האחר שהזכרתי -
לחרדה סביב מצוקה כלכלית.
מצוקה כלכלית בעקבות פיטורין , או חוויה של לחץ כלכלי, הנם דחף ראשוני לתגובות של מצב רוח ירוד, חרדה, עוינות וכעס.
במחקרים נמצא שכעס, אכזבה ותחושת דחיה שהעובד חש מכיוון מקום העבודה מושלכים בתוך היחסים הזוגיים על בן הזוג.
התסכול, החרדה והדיכאון של שני בני הזוג, אותם הזכרתי בהקשר של גלישת המתח, עלולים ליצור התנהגויות שליליות זה כלפי זה ומביאים לנסיגה בתמיכה , ולהתדרדרות ביחסים הזוגיים.
מחקרים מראים מתאמים גבוהים בין איום בפיטורין, אבדן עבודה , וחוויה של לחץ כלכלי – לגירושין.
ישנה חשיבות למבנה ולחוסן הקודמים למשבר , של המבנה המשפחתי והזוגי, כיוון שנמצא שבני זוג תחת לחץ מעצימים את הקונפליקטים ביניהם ועולה גם עוצמתם של רגשות שליליים של חרדה וחוסר בטחון שהיו כבר קודם – דבר שמקשה על הקרבה הזוגית ופוגע בהתמודדות.
בשנים האחרונות מדגישים חוקרים את חשיבות מערכות היחסים של האדם עם קרוביו בכלל ובני זוג בפרט בעת התמודדות עם לחצי חיים. מחקרים הראו שמערכת יחסים זוגית יכולה להוות בסיס עיקרי לתמיכה אך גם להחלשת האדם בהתמודדותו עם לחצי חיים.
בתקופה כזו של התייעלות וצמצומים, סכנת הפיטורין והאבטלה – התמקדו המחקרים במשפחה וביחידה הזוגית. מחקרים אלה טוענים שההתמודדות ביחידה הזוגית יכולה להיות הדרך היעילה ביותר להפחתת ההשפעות השליליות של התהליך בעיקר במקרה של אובדן מקום עבודה.
קרבה רגשית בין בני זוג נמצאה כמפחיתה משמעותית סימני מצוקה אצל העובדים המאוימים או המפוטרים.
המחקרים מדגישים את חשיבות ההתייחסות לאובדן העבודה מנקודת מבט משפחתית ואימוץ אסטרטגיות יעילות כדי לעזור למשפחות להתמודד עם התוצאות הרגשיות של התהליך.
מקרים כשהגיע עובד לקליניקה המום מהבשורה וחרד בעיקר לעתידה הכלכלי של משפחתו,הדגש היה קודם כל על השותפות, וההתחלקות ,והעבודה הצוותית. אותו אדם שהיה רגיל להיות אחראי לפרנסה, חש כישלון אישי אדיר ועסוק בפגיעות הנרקיסיסטיות שלו, תוך פספוס הערך הרב שיש בגיוס נכון של בת הזוג לטובת תכנון המהלכים הבאים. הפיכת הטיפול מאישי לזוגי, לאחר עיבוד החרדה הקשורה לאיבוד המקום הגברי,
ולאחר הבנה לגבי יכולת התרומה שלבת הזוג במובנים רבים – הורידה את רמת החרדה ואפשרה התיחסות מעשית ויעילה משותפת.
אך הגיעו אלינו גם מקרים שהמשבר של סכנה בפיטורין ואובדן עבודה, הלכה למעשה – פרקו את הזוגיות גם אם היו שם ילדים , והחריפו את מצבם הפסיכולוגי של כל בני המשפחה. בבדיקת מצב ומורכבות היחסים שהיו קיימים במשפחה זו, התברר בדיעבד ,שהקשרים בד"כ היו קשרים מרוחקים, כוחניים ונעדרי תמיכה רגשית.
במקרים של משפחה מורחבת תומכת – יש סיוע לבני הזוג בהתמודדות נפשית ומעשית עם המצב.
במחקר שנעשה בבר אילן נמצא – שככל שהאיום במצב הפיטורין גבוה יותר העובד מחפש לעצמו יותר תמיכה אצל חברים ובני משפחה ואילו בן /בת הזוג נמנע מעיסוק בבעיה ומנסה להכחישה. דפוס זה מתגבר ככל שהאיום גובר ומגביר את תחושת המצוקה אצל שניהם . ממצא זה מחזק את הגישה שלנו של שיתוף בן הזוג בבעיה תוך לקיחת אחריות לתמיכה ולמציאת פתרונות. בן הזוג שמרגיש קומפטנטי ומאמין ביכולתו להשפיע ולשנות את המצב, עשוי עם גיוסו לטיפול להביא תקווה מחודשת לתוך המצב הקשה.
קצת לגבי השתלבות מפוטרים בעבודה מחדש.- בדיקה דרך מחקרי אורך.
- גברים משתלבים מחדש טוב יותר. הם פחות בררניים לגבי עבודות מנשים, יותר ממוקדים בצורך למצוא עבודה.
- בעיות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות של המפוטר, מקשות על השתלבות בעבודה – בעיקר בעיות פסיכולוגיות מנבאות קושי. חוקרים מציעים שיש צורך בטיפול בבעיות רגשיות לפני שיוצאים למסעי חיפוש עבודה.
- מצוקת בן/ת הזוג מפחיתה את יכולתו לתמוך ומעלה התנהגויות פוגעות כמו בוז ועוינות אשר מחלישות את משאבי ההתמודדות של המפוטר, ופוגעות ביכולתו להשתלב מחדש בעבודה.
- תמיכה של אדם קרוב- לעומת זאת ממלאת תפקיד חשוב במציאת עבודה.
- קרבה זוגית – הפחיתה לאורך זמן סימני מצוקה וחיזקה דרכי התמודדות.
- מודל מעגלי – מצוקה כלכלית ורגשית לחץ בחיי הנישואין
סימפטומים של דיכאון קושי בהתמודדות עם המצוקה הכלכלית
לסיכום
ממצאי המחקרים וממה שאנחנו רואים בקליניקה – נראה שאובדן מקום עבודה המערב הן פגיעה בזהות והן קשיים כלכליים, מעלים תגובות של מצוקה הן אצל העובד והן אצל בן/ת הזוג, המאופיינים בעיקר ע"י רגישות בין אישית, דיכאון חרדה, ועוינות. תגובות אלה הופכים את בני הזוג רגישים לתגובות בני זוגם ומעלה את הצורך בתמיכה. יחד עם זאת עלולות להופיע התנהגויות פוגעות היוצרות ניכור ומחלישות התמודדות. להתנהגויות אלו פוטנציאל לערעור יחסי הזוגיות והגברת מצוקתם של בני הזוג.
ניסיתי להדגיש כאן את חשיבותה של היחידה הזוגית בהתמודדות עם מצב של איום ומצב של פיטורין,והתפקיד המרכזי שיש להתמודדות המשותפת בהגדלת הסיכוי להשתלב מחדש בעבודה.
זרם – רשת חברתית למציאת עבודה
